<h1>הלכות ראו לרבינו יהודאי גאון — הלכ' שחיטה</h1>
<h2>דף לז:</h2>
ומי ששוחט צריך לבדוק סכין בתחלה שמא יש בה פגימה ושחט בה ונטרפה. ואמר רב חסדא מניין לבדיקת סכין מן התורה שנאמר ושחטתם בזה ואכלתם. לבדיקה למה לה מקרא כיון שיש בה פגימה טריפה וצריכה בדיקה לחכם. אלא כך הוא אומר מניין להראות סכין לחכם מן התורה שנאמר ושחטתם בזה. והלא אמר ר' יוחנן לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם. מקרא הסמכה בעולם. ואמר רב הונא טבח שלא הראה סכין לחכם מעבירין אותו. במערבא בודקין אותו בשמש. אמר רב בר רב קטינא אמר ר' שמעון בן לקיש שלוש פגימות הן פגימת עצם בפסח פגימת אוזן בבכור פגימת מום בקדשים. ורב חסדא אמר אף פגימת סכין. וכולן כדי פגימת מזבח. ופגימת מזבח כדי שתחגיר את הצפורן. ומניין שכל מה שתקנו חכמים כעין של תורה רב אויא אמר מן לא תסור. רב נחמן בר יצחק אמר שמואל שאל אביך ויגדך. וטבח שאמר איני מראה אלא לחכם שאבקש אין לו רשות לפי שאין מרבין מחלוק' שכך מצינו בשעה שאמר לו משה ליהוש' כי אתה תבוא את העם הזה אמר לו משה ליהושע זקיני' שבדור נהוג עמהם ולא תפליג עצמך מהם אמר לו הקב"ה ליהושע טול מקל והכם על קדקדן דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור.
<h2>דף לט.</h2>
כשנמצאין שני טוחלין מותר ואם לא נמצאין כל עיקר מותר. כוליא כשלא תימצא כל עיקר מותר ואם נמצאין שלש כוליות כשרה. דתני (בכורות ל"ט) ואת שתי הכליות לא בעל כוליא [אחת] ולא בעל שלש משאסר המקום אצל גבוה מכלל דלהדיוט מותר. ואם יש כוליא שקטנה מחברת' וישנה כשיעור הימצא כשרה פחות מכן טרפה.
<h2>דף מ.</h2>
בהמ' שיש לה חמש רגלים או שלש אם חסר ויתר ברגליה אחרונות טריפ' ואם בראשונות כשר.
<h2>דף מה:</h2>
ואותו ואת בנו נוהג בנקיבות ואינו נוהג בזכרים שאסר המקום בהמה אבל חיה ועוף מותר לשחוט.
